מחלת הפסוריאזיס היא מחלת עור שפוגעת בכ-3% מכלל האוכלוסיה. הסיבה שגורמת לפסוריאזיס איננה ידועה לחלוטין, וכיום הסברה הרווחת היא שמדובר במחלה מקבוצת המחלות האוטואימוניות- מחלות בהן מערכת החיסון של הגוף תוקפת את רכיבי הגוף עצמו ובכך גורמת למחלה.
במקרה של פסוריאזיס, האיבר שנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר הוא העור. ישנם מספר סוגים של פסוריאזיס אבל הפגיעה העורית בכולם מתאפיינת בקילוף של העור, גרד ומראה אדום וקשקשי. חומרת המחלה משתנה בין אנשים שונים וכך גם מעורבות של אזורים אחרים בגוף.
האזורים המעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר על ידי פסוריאזיס הם ציפורניים, פרקים- בייחוד הפרקים הקטנים של האצבעות והשיער.
גורמים המגבירים את שכיחות המחלה
למחלת הפסוריאזיס יש מרכיב גנטי וניתן לראות כי לרוב במשפחה אחת יהיו מספר אנשים חולים. יחד עם זאת, ישנם מספר גורמים שמגבירים את הסיכוי להופעה של המחלה ולהחמרה שלה באנשים בהם היא כבר קיימת. בין הגורמים הנ"ל ניתן למנות:
- עיכול לקוי של חלבונים – חלבונים הם קבוצה מאבות המזון שעוברת עיכול ופירוק במעי הדק. כאשר תהליך העיכול לקוי, חלק מהחלבונים נשארים במעי ומפורקים על ידי החיידקים ששוכנים במעי לחומרים רעילים כמו קבוצת חומרים בשם פולי אמינים. מחקרים מצאו כי עלייה בכמות הפולי אמינים במעי מעלה את השכיחות של הופעת פסוריאזיס.
- מצבי לחץ – מגבירים את שכיחות הופעת מחלות אוטואימוניות שונות. ביניהן גם פסוריאזיס.
- תפקוד לקוי של הכבד- תפקידו של הכבד, בין היתר, הוא לדאוג לפינוי של רעלים בגוף. כשהכבד לא פועל כראוי, רעלים שונים מצטברים בגוף ומגבירים שכיחות של מחלות כמו פסוריאזיס.
- זיהומים שונים במעי- למשל זיהום בפטריית הקנדידה.
מהי קנדידה?
מערכת העיכול שלנו, עד כמה שהיינו רוצים לחשוב שהיא סטרילית, היא למעשה חלל הפתוח לעולם החיצוני והיא מלאה ביצורים מיקרוסקופיים שונים שחיים עימנו בדרך כלל בשלום. מדובר בחיידקים ופטריות אשר במקרה הרע אינם מזיקים לנו ובמקרה הטוב אף מסייעים לבריאותנו.
אחת הפטריות הללו היא פטריית הקנדידה. הפטרייה נמצאת גם על העור שלנו ובמצבים תקינים אינה מפריעה לתפקודו של הגוף הבריא. אתר candidafree מציע מידע נוסף בנושא הקנדידה ואפרויות הטיפול בה.
ישנם מקרים בהם פטריית הקנדידה מתחילה להתרבות מעבר לנורמה. מצב זה יוצר זיהום שיכול לבוא לידי ביטוי שדרכים רבות ומשונות- החל מבעיות עיכול ועד לעייפות כרונית.
הקשר בין קנדידה לפסוריאזיס
יש רבים הטוענים כי התרבות יתר של קנדידה במערכת העיכול דינה הוא כדין זיהום והיא מעלה את שכיחות התפרצות מקרי פסוריאזיס, ואף גורמת להחמרה במצבים בהם אדם כבר חולה בפסוריאזיס.
בעבר היה ויכוח על עצם קיומה של הפטרייה אולם כיום אנו יודעים כי היא קיימת ואכן יכולה לפגום במצבנו הבריאותי כאשר היא יוצאת משליטה.
מחקר שבוצע בשנת 2001 ע"י מכון רפופורט בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה, השווה בין דגימות רוק וצואה של 50 אנשים הסובלים מפסוריאזיס לאלה של 50 אנשים אשר אינם סובלים מפסוריאזיס. המטרה הייתה להשוות בין שכיחות פטריית הקנדידה כמזהם של דרכי העיכול בין אנשים בריאים לחולי פסוריאזיס.
בבואם לבחון את תוצאות המחקר ראו החוקרים כי השכיחות והכמות של פטריית הקנדידה בצואה וברוק של אנשים חולים בפסוריאזיס הייתה גבוהה בהרבה מאשר בקרב אנשים בריאים.
ההשערה הרווחת כיום היא שפטריית הקנדידה גורמת לעירור יתר של מערכת החיסון וזו תוקפת את העור, ועל ידי כך מעלה את השכיחות ומחמירה מחלת פסוריאזיס קיימת.
ההמלצה כיום לכל חולה פסוריאזיס היא לעבור בדיקת רוק ובדיקת צואה לגילוי של פטריית הקנדידה, ובמידה ומתקבלת תשובה חיובית יש לשקול מתן טיפול אנטי- פטרייתי. המלצה נוספת היא לערוך שינוי בתזונה ולהימנע מאכילת מאכלים שמזינים את פטריית הקנדידה כמו סוכר לבן, קמח לבן ומשקאות ממותקים.