חיים עם דלקת מפרקים פסוריאטית כרוכים באתגרי התמודדות עם כאבים, נוקשות שרירים ועייפות. המחלה מאופיינת אף בצד רגשי המתבטא בתסכול כתוצאה מהתסמינים וקושי בביצוע משימות פשוטות.
החולים עשויים לדאוג לגבי עלויות הטיפול או השפעת הנגעים על אנשים אחרים. ובהתאם למיקום הופעת נגעי העור, החולים עשויים להיות נבוכים מהמראה שלהם.
ניתן להתמודד עם רגשות אלו באופן חיובי, ולמרות שלא ניתן לרפא את המחלה, קיימות שיטות התמודדות רגשית יעילות.
מתח וחרדה
דלקת מפרקים פסוריאטית היא מחלה ארוכת טווח העשויה להיות מאופיינת בלחץ המתבטא בתסמינים כגון:
- ירידה באנרגיה
- בעיות שינה
- עצבנות מוגברת
- שינויים בתיאבון
- הימנעות מחיים חברתיים.
עם דלקת מפרקים פסוריאטית, הלחץ עלול להחמיר ולהפעיל תסמיני התלקחות המגבירים את הלחץ, מה שמחמיר את הכאב ומראה הנגעים, ומגביר את המתח.
שליטה על תסמינים רגשיים
חרדה עשויה לגרום לשינה ירודה, מה שמוביל לעייפות מוגברת והחמרת הכאבים למחרת. לכן מומלץ לבצע פעילויות מהנות מדי יום על מנת להקל את השפעות המתח. צעדים אלו אינם צריכים להיות דרמטיים.
כוס תה צמחים אחר הצהריים, ואפילו הקדשת מספר דקות ביום של שקט לזמן איכות אישי, יכולים לסייע. אין זו התנהגות אנוכית, וצעדים אלו חשובים כמו נטילת התרופות.
יחסים חברתיים
דלקת מפרקים פסוריאטית עלולה להוביל לפיתוי להתרחק מאנשים אחרים ולא לנקוט במאמצים לשמור על חברויות. אך התנהגות זו אינה מומלצת.
כשיש אנשים קרובים בסביבה, ניתן לחלוק עימם את הרגשות הפנימיים והם מקבלים את החולה בדיוק כפי שהוא. הנוחות והתמיכה אותה הם מציעים עשויה, במקרים רבים, לקזז את חוסר הנעימות של התסמינים. בעזרתם, ניתן אף להקפיד על תכנית הטיפול בקלות רבה יותר.
מחקר הגיע לממצאים זהים: חולי דלקת מפרקים פסוריאטית שהקפידו על קשרים חברתיים רבים, כגו קשרים זוגיים, קשרי משפחה, רשת חברים וקשרים דתיים או אחרים, נהנו מאיכות חיים משופרת ובריאות יציבה. לכן מומלץ להיפתח לקשרים חברתיים.
טיפול בדיכאון
דלקת מפרקים פסוריאטית היא מחלה כרונית העלולה להוביל לדיכאון, המתבטא בתסמינים רגשיים כגון עצב; תחושות אשמה או חוסר ערך; עצבנות או כעס; והעדר עניין או הנאה מפעילויות שבעבר גרמו להנאה.
ניתן לטפל דיכאון עם תרופות המסייעות לאזן את הכימיקלים במוח, והטיפול מסייע להתמודד עם הדאגות הרגשיות. אפילו פעילות גופנית יכולה לסייע.
יש להתייעץ עם הרופא לגבי תחושות הדיכאון אם התסמינים נמשכים למעלה משבועיים. הרופא יכול לסייע עם הרכבת תכנית טיפול להתמודדות עם הבעיות הרגשיות.
לנקוט בפעולה
אחד הצעדים הטובים ביותר בהם ניתן לנקוט כשהתסמינים הרגשיים מתחילים להופיע הוא להתייעץ עם הרופא או עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. טיפול פסיכולוגי מסייע לשינוי דפוסי חשיבה שליליים, והרכבת תכנית טיפול לבניית מיומנויות על מנת להיות חזקים יותר מבחינה רגשית.
בנוסף, יש להקפיד על פעילות קבועה. היא משפרת את מצב הרוח ומרפאת את המפרקים. אם קשה לבצע פעילויות פשוטות כגון הליכה, מומלץ להיכנס לבריכה. המים תומכים במשקל, כך שניתן לנוע בקלות רבה יותר ללא השפעה על המפרקים.
מומלץ אף להקפיד על שיטות הרפיה כגון יוגה, טאי צ'י או צ'י גונג. שיטות עדינות ומדיטטיביות אלו מסייעות למציאת תחושת שלווה מרוכזת ושמירה על גמישות המפרקים.
גם טיפולי גוף-נפש זמינים להרפיה מתמשכת של השרירים. שיטות אלו כוללות דמיון מודרך וביופידבק. הן מלמדות את המטופל לשלוט בתגובות הגוף ללחץ, כולל קצב הלב, לחץ הדם ומתח השרירים, ולהתמודד עם הכאב.
עוד בנושא: