פסוריאזיס, המכונה בעברית "ספחת", היא מחלת עור כרונית שבה התאים המרכיבים את העור מתחלפים בתדירות גבוהה מהנורמה.
חלופה מואצת זו יוצרת מראה אופייני של עורם של חולי פסוריאזיס והוא נראה כרבדים בצבעי אדום-סגול המכוסים קשקשת באופן תמידי. כמו כן קיימת גם פגיעה בשיער ובציפורניים של החולים.
חברת אבוט, העוסקת במחקר ופיתוח תרופות, פרסמה לאחרונה מאמר בו היא מתארת מחקר שביצעה ומשווה תרופה חדשה שפיתחה לטיפול בפסוריאזיס ביחס לטיפול קונבנציונלי.
בפסוריאזיס, המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל חלקי הגוף ולעיתים רבות גורמת לאי נוחות לחולים ממספר סיבות: ראשית, האזורים הנגועים יכולים להיות מלווים בגרד ובסוגים מסוימים של המחלה אף בשלפוחיות דלקתיות.
שנית, ישנם חולים המרגישים ירידה בביטחון העצמי כתוצאה מהמראה החיצוני שלהם. בנוסף, אנשים רבים סבורים שמדובר במחלה מדבקת, דבר שאיננו נכון, ונוטים להתרחק מהחולים.
טרם ידוע מה בדיוק גורם למחלה אך ידוע כי מדובר בהפעלה לא תקינה של מערכת החיסון שתוקפת את תאי העור של האדם החולה. מידע זה הינו הבסיס לפיתוח תרופות חדשות.
טיפולים קיימים וטיפול חדשני
הטיפולים הקיימים כיום מתחלקים לשלוש קטגוריות בהן ניתן למצוא את הטיפולים המוכרים לנו:
- טיפול מקומי – הינו בצורת משחות ומורכב לרוב ממשחות המכילות סטרואידים, ויטמין A (קרטינואידים) או ויטמין D.
- טיפול ע"י פוטותרפיה – חשיפה לקרני UVB ידועה כמרפאת את הנגעים בעור. המקום המומלץ לחשיפה לקרינה זו הוא ים המלח אולם ניתן גם לרכוש מנורת המפיצה אור כזה לשימוש ביתי.
- טיפול סיסטמי (תרופות ביולוגיות) – התרופות המוצעות הינן תרופות כימותרפית או תרופות המדכאות את מערכת החיסון ובכך יוצרות נסיגה של המחלה בכל חלקי הגוף. לתרופות אלה רעילות גבוהה ותופעות לוואי רבות. תרופות לדוגמא: מטוטקרסט, ציקלוספורין ורטינואידים.
מכיוון שטרם התגלה המנגנון הייחודי בו נגרמת המחלה, תחום המחקר בנושא פסוריאזיס מתפתח וצובר תאוצה. בשנים האחרונות החלו מדענים וחוקרים לפתח תרופות ביולוגיות "ממוקדות מטרה" למחלות שונות, בעיקר למחלות המתווכות על-ידי מערכת החיסון.
העיקרון העומד בבסיסן של תרופות אלו, המהונדסות גנטית מחלבונים וגנים אנושיים, הוא מציאת אתר ספציפי על גבי תאי מערכת החיסון הפועלים במחלה, היקשרות אליו ונטרול שלו.
היתרון הברור בתרופות מסוג זה נובע מהספציפיות שלהן- הן אמורות לגרום למעט מאוד תופעות לוואי אם בכלל.
תרופות מסוג זה כבר משווקות ומשמשות לטיפול במחלות סרטניות שונות.
פיתוחים חדשים
כאמור, תוצאות המחקר של חברת אבוט היו מרשימות אך טמנו בחובן מספר בעיות שלא ניתן היה להתעלם מהן. התרופה החדשה שפותחה נקראת Briakinumab, והיא מתוכננת כך שתפגע בצורה מאוד מדויקת בתאי מערכת החיסון שתוקפים את תאי העור.
במחקר שפורסם, הושוותה התרופה הנ"ל לתרופה כימותרפית בשם מטוטרקסט. במסגרת המחקר חולקה קבוצת חולי הפסוריאזיס ל-2 קבוצות, האחת קיבלה כדורי מטוטרקסט אחת לשבוע והשנייה קיבלה זריקות של Briakinumab אחת לחודש.
לאחר שנה של טיפול נצפתה היעלמות כמעט מוחלטת של הנגעים העוריים אצל כ-60% מהחולים שטופלו ב- Briakinumab, לעומת היעלמות של 10%-20% בקרב החולים שקיבלו את הטיפול הקונבנציונלי במטוטרקסט. מדובר בהבדל של למעלה מפי-3 בתגובה.
בעיייתיות התרופה
על אף התגובה המדהימה לתרופה, היא טרם מועמדת לקבל אישור מה-FDA , זאת מכיוון שנצפו תופעות לוואי קשות בקרב החולים שטופלו בה. בין תופעות הלוואי ניתן למנות עליה בשכיחות של זיהומים קשים וכן עלייה במספר הגידולים הסרטניים שהופיעו אצלם.
החברה המייצרת את התרופה הודיעה כי עליה לערוך עוד מספר בדיקות בטרם תפנה לקבל אישור לתרופה מה- FDA.
ראו גם: